<h1>הלכות שמחות למהר"ם מרוטנבורג סימן מ"ח</h1>
<h2>דף כב:</h2>
ואומר ר"ת אע"ג דאסרינן על אביו ועל אמו לילך לבית השמחה כל י"ב חודש, מ"מ שרי לישא אשה לאחר ל', ולמי שיש לו בנים קטנים או אין לו בנים כלל מותר אפילו בתוך ל', ואין נראה לחלק בין אביו ואמו לשאר מתים דכל היכא דמידחו ל' יום בשאר מתים מידחו נמי דאביו ואמו, ומי שקיים פריה ורביה נמי שרי לאחר ל' אפילו באביו ואמו כדפרישית דלא אסרו אלא בית המשתה דליכא מצוה אבל בנישואין אפילו יש לו כמה בנים שרי דהלכה כר' יהושע דאמר נשא אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו שנאמר (קהלת י"א ו') בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידיך (יבמות ס"ב ב'), ועוד התיר ר"ת באחת שהיתה משודכת ומת אחיה לאחר הזמנת הקרובים סמוך לחופה, לכונסה תוך ל' יום משום פריה ורביה דבעל, מאחר שאם לא ישא את זאת לא ישא אחרת, ושמא אפילו לא היתה משודכת היה מתיר, מאחר שחפץ בה יותר מבאחרת כדאשכחן ביוסף הכהן דאישתריא משום פרנסת בניו אע"פ שהיתה אבילה מאחותה, מיהו שמא ההיא משום דמרחמת על בני אחותה יותר משאר נשים, ואע"ג דבפרק החולץ (שם מ"א א'), תנן ר' יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול, מפרש בגמ' (שם מ"ג ב') כמה איבול שלה ל' יום, ולא קא מפליג בין נישאת למי שיש לו בנים לנישאת למי שאין לו בנים, יש לומר דהיינו טעמא התם לפי שעדיין צריכה להמתין מלהינשא משום הבחנה ג' חדשים, והר' יוסף הביא ראיה לדבריו דאפילו על אביו ועל אמו מותר לעשות נישואין ואע"פ שאסור בשאר שמחות, מהא דתניא במסכת שמחות (פרק ט') על כל המתים אסור לילך לבית השמחה עד ל' יום, על אביו ועל אמו כל י"ב חודש אלא אם כן היתה לשם מצוה, וכשהוא עושה נישואין מצוה קעביד.
